אז מה הם באמת לימודי משחק

מתוך דברים שנכתבו עם סיום הלימודים של מחזור כח ירושלים: כתב אהרן פוירשטיין מנהל הסטודיו

יש איזו אי הבנה עמוקה ביחס ללימודי משחק. טעות שמוכרחים לשרש. וכמה מלים אישיות מאוד.

בעוד זמן לא רב יעלו תלמידי מחזור כח בסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים - להצגה האחרונה שלהם על בימת הסטודיו. שלש שנים מפרכות ושש הפקות מרתקות ומשובחות מאחוריהם. בשנתיים הראשונות ללימודיהם הם בילו בסטודיו בממוצע 10 שעות ביום, במשך 11 חודשים בשנה. בשנה השלישית, 14 שעות ומעלה ביום. במהלך לימודיהם: תרגילים, חזרות, שיעורי משחק, פיתוח קול, שירה, קריאת מחזות, ערבי יצירה עצמאית. לא הדימוי הרווח של "בוהמה". בעולם שמקדש פרסום כח וכסף, התלמידים של הסטודיו משקיעים את עצמם בלימוד של אמנות. התחום נתפס כאקסהיביציוניסטי להחריד אבל לימודי המשחק דורשים קודם כל מבט כן פנימה. בחברה השואפת אל העושר, בעטו הפקות שנה ג' בממסדים השונים. ובמקצוע שנראה כעולמם של כוכבים וסוליסטים- נדרשים התלמידים לעבוד זה עם זו בקרבה שדומני שאין כמותה בשום מקצוע אחר.

בעוד זמן לא רב יעלו תלמידי מחזור כח להצגה האחרונה. הם עברו אתגרים קשים מאוד, ויכלו להם, והם מגיעים להצגה הזו בכוחות אחרונים. אבל מיד אחר כך נפתחת עבורם דרך חדשה בעולם קשה עוד יותר. הם מגיעים אליה, ספוגים בידע, ובהיכרות עמוקה עם עצמם ועם חבריהם. עם חולשות וכוח, עם הצלחות ועם נפילות. בקרוב הם יצאו לעולם, אליכם. יבקשו להביא לחברה שלנו את מה שרכשו, ואת מה שיבנו ויפתחו. מי יתן ותצליח דרכם הלאה, עוד הרבה מעבר למה שהצליחו עד עכשיו. 

 תודה לכם תלמידי שנה ג', (עוד מעט זמן אני יכול לקרוא לכם כך) בוגרי מחזור כ"ח על שפתחתם כך בפני את עולמכם. תודה לצוות הסטודיו בירושלים- ליגאל יוסיאן לניר שגב ולגנאדי צכמייסטר שהם צוות נפלא שאי אפשר בלעדיו. בהצלחה רבה חברים, בהצגה האחרונה ובהמשך הדרך